איגוד שמאי ביטוח בישראל הינו גוף השמאות היציג הגדול ביותר בישראל, מבחינת מספר השמאים המאוגדים בו ואשר כולל בתוכו ענפי שמאות רבים (כפי שיפורט בהמשך) ופרוש על פני כל רחבי הארץ.
האיגוד פתוח לכל אדם שחפץ להמנות על חבריו, כפוף לתנאי הקבלה המקצועיים, ההשכלתיים והאחרים הנדרשים על פי תקנון האיגוד (ראה התקנון באתרנו).

 

בין מטרותיו העיקריות של האיגוד (ראה התקנון באתרנו):

• הגנה וקידום ענייניהם המקצועיים והאחרים של חבריו.
• לפעול למען העשרת הידע של החברים, הקניית השכלה וידע מקצועי הדרוש לעיסוק במקצוע השמאות לענפיו.
• לפעול למען הסדר העיסוק בחוק (הצעת חוק שמאי ביטוח נמצאת בכנסת בהליך תחיקתי).
• לפעול בשיתוף פעולה עם המבטחים, הרשויות המוסכמות, הגופים והמוסדות בכל הנוגע למקצוענו.

 

רקע והשכלה מקצועית
איגודנו משמש כשותף בכיר ופעיל (באמצעות חלק מחברי האיגוד) במוסדות ההשכלה לשמאות כגון:

• המכללה לביטוח בנושאי השמאות: האלמנטרית והחקלאית (כולל לימודי ב.א. בביטוח)
• הטכניון ומוסדות לימוד מאושרות בנושא: לימודי שמאות רכב דו-שנתי.
• משרד התחבורה בנושא: הכנת תכניות הלימודים לשמאי הרכב, אתיקה וכו'

 

השכלה כללית ומקצועית
חברי האיגוד הינם בוגרי אחד או יותר ממוסדות ההשכלה הנ"ל, וביניהם מומחים בענפי המקצוע השונים. בנוסף להשכלתם והתמחותם בנושאי השמאות הייחודיים, רבים מחברי האיגוד, על ענפיו השונים, הינם בעלי השכלה אקדמית (עיונית ומקצועית) בתחומים שונים וביניהם: מהנדסים, עו"ד, כלכלנים, אגרונומים,הנדסאים ועוד.
חברי האיגוד נדרשים להתעדכנות בידע המקצועי בתחומים חדשים ונוספים במסגרת השתלמויות איגודיות, ימי עיון וסמינרים, גם ע"י מומחים המובאים מבחוץ.

 

הרכב ענפי האיגוד

1. ענף הרכב
2. ענף אש ואלמנטרי
3. ענף נזקי חקלאות
4. ענף ציוד מכני הנדסי
5. ענף ימי

חברי האיגוד הם שמאים עצמאיים, בעלי משרדים, ושכירים העובדים ו/או מופעלים ע"י משרדי שמאים ברחבי הארץ, חלקם של כלל השמאים, העוסקים ביותר מענף אחד.
ענפי האיגוד מפעילים וועדות מקצועיות ייחודיות המטפלות במחלוקות שבין שמאים לבין: חברי איגוד המוסכים, חברות ביטוח, סוכני ביטוח, עורכי דין, מבוטחים וכן על פי בקשות בתי המשפט השונים ברחבי הארץ לבוררות, גישור והגשת "חוות דעת מומחה".

 

הפעלת האיגוד
• האיגוד פועל ומושתת עפ"י תקנון העמותה המחייב את חבריו.
• הפעלתו כגוף מבוצעת ע"י חברי הועד המרכזי והנשיאות המבצעת את החלטותיו. חברי הועדים נבחרים בבחירות,   אחת לשנתיים
  כאשר לכל ענף נציג בוועד המרכזי (כל החברים פועלים בהתנדבות ועל חשבונם).
• האיגוד מעסיק בשכר בעלי מקצוע נדרשים כגון: יועץ משפטי, רואה חשבון וכו'.

 

רקע הסטורי
בשנת 1950 הוקם "האיגוד הישראלי של שמאים בוחנים"; מייסדיו היו קבוצת שמאים, שעיקרם יוצאי אירופה, שעסקו כבר בעבר, בצורה זו או אחרת, במקצוע השמאות בארצות מוצאם, ומיעוטם תושבי הארץ. מרביתם של החברים המייסדים, מנו אז כ-18 שמאים, מהם 10 שמאי רכב (שנקראו אז "סקציית מכוניות") וכ-8 שמאים להערכת רכוש כללי - (רכוש לא מוגדר, שאינו רכב).

במהלך שנות קיומו של האיגוד, מהיווסדו ועד היום, צמח והתרחב האיגוד ואף עבר כמה שינויים. במתכונתו הנוכחית כולל צירופם של הענפים: אש ואלמנטרי (מ-1950) רכב (מ-1950), חקלאות (מ-1974) ימי (מ-1970) וציוד חקלאי – צ.מ.ה (מ-1980).

עד לשנת 1966 נקרא האיגוד בשם - "האיגוד הישראלי של שמאים ובוחני ביטוח". האיגוד נרשם כעמותה בשנת 1966, ובשמו הנוכחי - "איגוד שמאי ביטוח בישראל".
העמותה נרשמה מחדש במסגרת "החוק העותומני" של האגודות עפ"י חוק העמותות הישראלי (ס.60 לחוק העמותות התש"ם – 1980) רק במאי 1982.

ראוי לציין, כי הכרה תחיקתית ראשונה למקצוע השמאות ולאיגוד שמאים כלשהו במדינה הייתה בשנת 1953 ב"חוק מילווה חובה, תשי"ג-1953 - מינוי שמאים לעניין הערכת רכוש" - שפורסם בילקוט הפרסומים, 322 כ"ו בכסלו תשי"ד 3.12.1953. במסגרת זו אושרו לראשונה 44 שמאים לעסוק במקצוע השמאות לעניין הערכת רכוש (רכב ואלמנטרי). מרביתם של שמאים אלו היו ממייסדיו הראשונים של האיגוד דאז.

האיגוד הוקם ונוסד ע"י קומץ של "שמאים פרטיים" בלבד (כך הם נקראו אז). בשנות ה-60, הצטרפו לאיגוד מספר קטן של שמאי פנים (שמאי בית) של חברות ביטוח. כחמש חברות העסיקו אז שמאי בית אחד או שניים, והעסקתם בוצעה במקביל להעסקת השמאים הפרטיים, שהם השמאים העצמאיים דהיום. עיקר העבודה נמסרה לשמאים העצמאיים ע"י מח' התביעות/מח' השמאות של חברות הביטוח ו/או באמצעות סוכני ביטוח (בד"כ עפ"י רשימת שמאים שהייתה מקובלת עליהן).

שמאי הרכב עבדו עד לשנת 1982 ללא בסיס תחיקתי (כמו גם יתר ענפי השמאות – למעט שמאי מקרקעין). בשנת 1982 פורסם "צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב) תש"ם – 1980", במסגרתו הוסדר מעמדם של שמאי הרכב בדין. ממועד זה, נזקק כל שמאי רכב לרישיון לעסוק בשמאות רכב מטעם משרד התחבורה עפ"י הקריטריונים שנקבעו בצו.

מאז 1990 הלך וגדל מס' שמאי הבית בהדרגה, וביתר שאת (במאות אחוזים) בשנים 1944 – 2000. בכך החלההשתלטותן המסיבית של חברות הביטוח על נושא השמאות; בתחילה בנושאי שמאות הרכב ובעת האחרונה אף בשמאות הרכוש. תוך כדי כך, חוייבו סוכני ביטוח לעבוד עם שמאות הבית במקום שמאי החוץ, כפי שהיה מקובל קודם לכן.

איגודנו, ביחד עם המועצה הישראלית לצרכנות (שליד משרד המסחר והתעשיה), הגישו עתירה לבג"צ נגד המפקח על הביטוח. כמשיבים הופיעו 7 חברות ביטוח ובתוכם אף לשכת סוכני ביטוח.
ב-15.4.2001 ניתן פס"ד ע"י השופטים בעתירה – בראשותו של נשיא בימ"ש העליון השופט א. ברק ולצידו כב' השופטים זמיר ובייניש – שעיקריו, כי אין לשלם תגמולי ביטוח על סמך חו"ד יחידה של שמאי בית (משום היותו בניגוד עניינים, וכי הינו פסול).
כפוף לפס"ד זה, פורסם "הסדר שמאות רכב" מטעם המפקח על הביטוח, שנכנס לתוקף מחייב ב-1 בינואר 2003 ולאחרונה שונה ועודכן.

 

נאסף, נכתב ונערך ע"י
מר אבי בן-שמואל
מנכ"ל איגוד השמאים
משנת 1990 עד 2005
ועמית כבוד