עו"ד גידי גלבוע, סגן יו"ר האיגוד
הנדון:
חוזרי יישוב תביעות של הפיקוח על הביטוח
עו"ד גידי גלבוע סגן יו"ר איגוד השמאים
כנס "אלמנטאר 2011" אשר נערך בחודש אפריל 2011 על ידי "מכללת עדיף"
הציג את הנושא המרכזי של הכנס שהוא "חוזרי יישוב תביעות של המפקח
על הביטוח והשפעתם על ענף הביטוח כולו".
בכנס עצמו, לא היתה מחלוקת בין המרצים וחברי הפנל השונים- כי
ההצהרות ורוח החוזר "שקיפות, תום לב, דיווח מלא, עדכונים
למבוטח..." אכן מכוונים למטרות טובות לציבור. גם אין זה סוד כי
המבטחים הגדולים כבר ערכו התייעצויות ושיפרו נהלי עבודה על מנת
להיות מוכנים ליום כניסתן לתוקף של ההוראות החדשות.
יש לזכור כי גם מערכת החוזים וההסכמים הקיימת כבר כיום, על פי חוק
לפחות, מחויבת ל"תום לב". מרבית הוראות החוזרים מחייבות כמעט
לחלוטין את המבטחים בלבד ואין כל נטל המונח על כתפי הסוכנים
והמבוטחים- כתוצאה מכך, נותרה למעשה לשכת סוכני הביטוח מאחור (בכל
הנוגע ליישום התקנות) ותקוותה היחידה היא שהמבטחים אכן יואילו
לעדכן אותה בכל הכרוך בטיפול בתביעות המוגשות (אין סנקציה על אי
עדכון סוכן הביטוח).
חוזר בירור ויישוב
תביעות וטיפול בפניות הציבור
וחוזר איסוף מידע סטטיסטי לגבי יישוב תביעות,
אינם מטילים חובות גם על אנשי השטח (שמאים, עורכי דין, חוקרים
ומומחים אחרים), כאשר לפי הוראות החוזר חברת הביטוח נושאת בכל
האחריות לפעולתם.
חוזר בירור ויישוב תביעות אינו נכנס לדקויות- כיצד או מתי תוטל
האחריות ועל ידי מי. ובלבד- שהפעילות תהא "שקופה כלפי המבוטח".
המבטחים יכבידו מעתה את ידם על ספקים אלו, כפועל יוצא. השאלה היא
האם עלויות הפיקוח החדשות (עקב הכבדה זו) כלולות בתעריף הפוליסות,
או אולי יחייבו שינוי.
בפקולטות השונות למשפטים קיימת שיטה קבועה בלימוד חוקים ותקנות.
תחילה, לומדים את החוק והתקנות- דבר דבור על אופניו. בשלב השני
ובצמוד לכך- מייד דנים בעונש המתחייב למפר את אותם חוקים ותקנות
עצמם. בשלב השלישי מביאים פסיקה השוואתית המלמדת כיצד ניבעו בחוק
לקונות, חורים ופרצות. שיטה זו, ככל שהיא נהוגה במוסדות הלימוד,
איננה יאה למצב שנוצר עם תחילת הפעילות לפי החוזר- משתי סיבות:
האחת- אין בחוזר סנקציה או עונש מהותי לאי קיום התנאים, מעבר
להפרה של הוראות חוזר פיקוח המאפשרת למפקח להטיל קנסות ועיצומים על
המבוטחים.
לפי חוזר איסוף מידע סטטיסטי אגב יישוב תביעה הכולל גם הוראות לגבי
פרסום פרטי התביעות ששולמו על ידי המבוטחים, מחויבים המבטחים לפרט
בנפרד גם את התביעות שנסגרו בפשרה או גם לאחר הליך משפטי. כך שמצב
של סילוק התביעה בשיעור של 30% מהנזק, ייחשב ויפורסם בתיק שנסגר
בפשרה להבדיל מתיק שנסגר לאחר תשלום מלוא הנזק.
בנוסף ל"ענישה" באמצעות קנסות ועיצומים וגם חיוב ב"השבה מערכתית"
המתבצעת מדי פעם בפעם על ידי משרד הפיקוח על הביטוח, יש להניח, כי
הוראות החוזרים החדשים יוסיפו גם לעומס הכבד המוטל בלאו הכי על
המוסדות השיפוטיים הקורסים כבר כיום תחת נטל התביעות המוגשות.
כמו תמיד. המצוקה היא "אם כל ההמצאות". אחד מבכירי השמאים חוזה כי
ההליכים לפי שיטת חוזר המפקח יובילו כנראה להקמת עוד גופים פרטיים
שעיסוקם ומיומנותם העיקרית היא הכנת והגשת תביעות כנגד מבטחים.
גופים שדוגמתם קיימים כיום באופן שולי בענף הביטוח.
אם אכן כך יקרה, הרי שהולך להיות מעניין אצלנו. נציגת "כלל ביטוח"
בכנס העירה כי רק כ5% מסך כל התביעות המוגשות למבטחים- מגיעות לבית
המשפט (אשר שעריו כאמור צרים מלהכיל את העומס). אגב, נתון זה ידוע
כיציב כבר שנים רבות. מעתה, יש לצפות לפחות להכפלת המספר הזה
בערכאות. לאן יוביל אותנו עתיד זה- מסוכן לחזות כעת. לשכת עורכי
הדין מציעה פתרונות תיאורטיים לניהול יעיל של בוררויות. על פי
התחזית, יהיו ידיו של מוסד כזה מלאות עבודה כבר בעתיד הקרוב.
עו"ד גידי גלבוע
סגן יו"ר איגוד השמאים
